ויכוחים על מרקס וקבלה

הרבה לפני שהתחלתי ללמוד בשיעורי קבלה לעם, אחד הנושאים החמים שעליו היינו "מתכסחים" במפגשים המשפחתיים היה "צורת החיים השיתופית שלנו". במפגש אחד כזה שמענו מאבא ווידוי –  "נכשלנו! נכשלנו כי לא הצלחנו לשנות את טבע האדם".

דממה השתררה בחדר ההורים הקטן. בקשנו הסבר, וקבלנו סיפור: "כתוצאה מאהבה נכזבת שהייתה לי, החלטתי לקחת פסק זמן משהותי בארץ ולשוב לפולניה. בוורשה נכנסתי לספרייה המרכזית,ויצאתי משם כעבור 9 חודשים בהם קראתי את כול כתבי מרכס ואנגלס [שותפו]" מרקס או מרכס כתב על סופו הבלתי נימנע של הקפיטליזם כמשטר כלכלי חברתי, כי בו מנצלים בני האנוש האחד את השני ובזה הם משמידים את עצמם. ממש כמו במחלת ה"סרטן".

לכן המשטר שיחליף אותו תהיה בו כלכלה חברתית אנושית נקייה מגזענות. "כול פועלי העולם התאחדו" הייתה קריאה למהלך איחוד שיתניע תגובת שרשרת בדומה למאיץ חלקיקים שיגרום בסופו לשינוי שיעלה אותנו לעבור "מכול אחד למען עצמו לכול אחד למען החברה". שנים רבות חלפו מאז. אבא לא איתנו, בריה"מ קרסה, הקפיטליזם במשבר סופני, "השוק המשותף " קורס על אירופה כפי שחזה מיכאל לייטמן לפני 30 שנה, וטרמפ דואג שאמריקה תדאג בעיקר לעצמה. למרות המלחמות, הדיכוי והסבל שעיוותו ללא הכר את צלמו האנושי של העולם אין עדיין הכרה שהכול, כולל משטרים חברתיים וכלכליים הם תוצאה ישירה מטבע האדם האגואיסטי. אפילו עכשיו 200 שנה להולדתו של קרל מרקס.[מאי 1818] נשארנו חסרי הבנה ומעשה

כיצד עלינו להשתמש נכון בטבע האדם?

על זה כתב קרל מרכס ולא הובן. הג'ינייס הכלכלי היהודי שהכיר קבלה כיוון שהדרך של כלכלה מאחדת  ומשתפת ההופכית לאגו שלנו תביא את האדם לשחרר כוחות שיעלו את האנושות לדרגת ההתפתחות הבאה, חברתית ורוחנית כאחד.

התגובות סגורות