מאמר ב׳ – דגם שידור מסחרי וציבורי

״שידור ציבורי״-

דגם שלתפיסתו שידור הטלויזיה הינו משאב ציבורי מוגבל, אמצעי לאומי חינוכי ולכן אין להפקירו בידי המוסד הפוליטי או גופים מסחריים. הדוגמא הבולטת ביותר להתפתחות הטלויזיה הציבורית היא זו של ה – BBC באנגליה, איגוד השידור הבריטי הוא תאגיד עצמאי בתחום שידורי הרדיו והטלויזיה ותקציבו ממומן מהאגרה שמשלמים הצופים, מייסדי הערוץ ייחסו חשיבות חברתית ותרבותית עצומה לחשיפת הציבור הרחב לתכנים תרבותיים שונים ומגוונים, מתוך ההנחה הבסיסית כי לשידור ישנו פוטנציאל השפעה עצום על הצופים ולכן חשוב לפקח על תכניו ולמנוע משיקולים מסחריים ופוליטיים להנחות את בחירת תכני השידור.

״שידור מסחרי״- לעומת המודל של השידור הציבורי ,הדגם המסחרי של הטלוויזיה פועל בסביבה של תחרות ויזמות של שוק חופשי, למשל שידורי טלוויזיה הממומנים ע"י גופים פרטיים מסחריים באמצעות פרסומות (ערוץ 2 וערוץ 10.) בבסיס השידורים המסחריים מונחת התפיסה שיש לתת לצופים לראות את מה שהם רוצים. הנהלות רשתות הציבור מחויבות בראש ובראשונה כלפי בעלי המניות. השיקול המרכזי בשידור מסחרי הוא כלכלי ,ככל שהתוכניות יגיעו לקהל רחב יותר כך, יהיו יותר הכנסות משידור הפרסומות ויותר רווחים לבעלי הערוץ.
דוגמאות מלוח השידורים המתאימות לדגם שידור מסחרי:

׳׳ארץ נהדרת׳׳  – בתוכנית מוצגות דמויות רבות מהזירה הפוליטית ומקהילות חברתיות שונות, ומוצגים קונפליקטים ועמדות שונות בעין סאטירית.
״האח הגדול״ – תוכנית ריאליטי שבה נסגרים קבוצת אנשים בבית אחד למשך 3 חודשים, ללא אמצעי תקשורת לעולם החיצון, בתוך הבית מותקנות מצלמות והדיירים מצולמים 24 ש׳ ביממה בכל רחבי הבית. מדי שבוע מתמודדים הדיירים עם משימות שונות כאשר במהלך שידור התוכנית מתבצעת הצבעה ע״י קהל הצופים והדייר שזוכה במספר הנמוך ביותר מקולות הצופים מודח מהבית. הדייר שמקבל את מירב אהדת הקהל, זוכה במליון שקלים.  העונה על רצון קהל הצופים בבית משתתפות דמויות רבות מזרמים וקהילות שונות בחברה, אשר מביאים את דעתם האישית ולרוב הפרובוקטיבית (לדוגמא: זוכת העונה שעברה ׳׳טל׳׳ שייצגה את קהילת הטיבעונות בארץ). במטרה להשפיע על חוות הדעה הציבורית.

התגובות סגורות