שתלים דנטליים קצרים

מהם השיקולים אותם יש לבחון כאשר שוקלים לבחור בשתלים קצרים על פני שתלים ארוכים? או בחברה מסוימת כגון שתלי בייקון או שתלים אחרים? קודם חשוב להבין – כל מהו הקוטר של השתל הנדרש? נראה כי קוטר השתל הוא פיקטיבי יותר מאשר אורך השתל בכל הקשור לפיזור לחצים על עצם הלסת. זו הסיבה שאורך שתל גדול יותר ישפר יציבות אך שתל רחב ישפר יציבות וגם את ביצועי השתל בשל החלוקה הטובה יותר של כוחות הלסת המופעלים על השן. לכן אורך השתל אינו בהכרח השיקול המוצלח ביותר בכל הקשור לפיזור לחצי הלסת והעברתם משורש השתל אל שטח הפנים שלו. שיקול נוסף בהקשר זה הוא היחס בין שטח הפנים לבין אורך השתל.

שיקול נוסף הוא איכות העצם – אזורים עם איכות עצם מסוג III או IV יחוו כישלונות רבים יותר של השתלות ללא קשר לאורך השתל. אך ייתכן ובשתלים קצרים הבעיה חמורה יותר משום שהשילוב בין העדר לעומק לאיכות עצם נמוכה מקטין משמעותית את היציבות ופוגע בתהליך ההחלמה. חשוב לבחון גם את העדר או קיומם של גשרים דנטליים כלומר אפשרויות ליצור תומכות סביבתיות לשתל.

שיקול חמישי או שישי עד כה, איבדתי כבר את הספירה, הוא מספר השתלים – ככל שיש יותר שתלים כך התפקוד הכולל ישתפר והיכולת להתמודד עם לחצי הלסת תעלה. ישנם גם שיקולים בזמן הניתוח עצמו לאחר חשיפת הלס, במידה ומתגלים שיקולים שלא נראו בבדיקות או בצילומים המקדימים. מקרים אלו נדירים אך אפשריים.

לסיכום ניתן לומר כי השימוש בשתלים קצרים מאפשר למטופלים שנדרשים לתהליכים מורכבים מאוד ארוכים, כואבים ויקרים כגון הרמת סינוס או לחלופין השתלת עצם הוא מועדף. צימצום התהליכים הרפואיים מאפשרים גם את צימצום הסיכון להשלכות בעייתיות כגון דימום, אובדן עצבים, נפיחות ועוד. כאשר השתלים הקצרים מושתלים לאחר לקיחתם בחשבון של כל השיקולים שצויינו כאן לעיל אזי אחוזי ההצלחה שלהם דומים לאלו של שתלים ארוכים. עם זאת נדרשים עוד לא מעט מחקרים כדי לבחון את הממצאים בטווח הארוך כדי לבסס את אחוזי ההצלחה וההשלכות הקשורות ליכולת לפזר את לחצי הלסת, היחס בין שטח הפנים לעומק השתל ואת התפקוד של עצמות לסת באיכות שונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *